שנה טובה ומתוקה

עברה שנה מאז שהקמתי את אסטרטגיות למידה.
בשנה הזו קרה לא מעט.
נוצרו הרבה תכנים במטרה לעזור להורים להביא את הילדים להצלחה בלימודים.
נוצר שיח ער על הנושאים הבוערים שקשורים ללמידה.
המטרה חודדה וסומנו המקומות שהכי כואבים לכם, ההורים ובהם הכי חשוב לנו לעזור לכם ולתת לכם כלים.
נוצרו הדרכות כדי לענות על הבעיות הבוערות. 

מתוך מטרה ליצור עוד ולהביא לכם עוד ועוד ידע בכל מה שקשורת באסטרטגיות למידה.
כמו שראיתם נעשים שינויים.
הרבה השקעה כדי להמשיך לגדל ולטפח.
כיום אני מרחיבה את מעגל היוצרים.
ואני ממשיכה לגדל ולטפח את אסטרטגיות למידה.
כי השליחות הזה היא כל כך חשובה ונוגעת בחיים של כל כך הרבה הורים וילדים ומשפחות.

ויש איזו חגיגה שהתינוק שנולד מתחיל את שנתו השנייה.
אז אני רוצה להודות לכולכם. 
לכל מי שקורא ועוקב ותומך ומתעניין.
ולאחל לכם שנה טובה.
שנת למידה ויצירה.
שנת ברכה והצלחה.
שנה של יחסים טובים.
שנה של שיתוף פעולה.
שנה של צמיחה ופריחה
ובקיצור,
שנה טובה, לכם לילדיכם ולמשפחותיכם.

אשמח לשמוע מכל אחד ואחת מכם באופן אישי 
על המשאלות שלכם לשנה החדשה
ולהתאים את התכנים 
וההדרכות
לאתגרים שעומדים בפניכם
בפרוש השנה הזו.

שנה נפלאה שתהיה לנו
אפרת רמתי
אסטרטגיות למידה

בבית הספר של הפיצפונת שלי מתחילים להרגיש כבר את רוחות סוף השנה. בדיוק כשאני מתחילה להתאושש מגל החופשות שעבר עלינו ולהתכונן נפשית למבחני סוף השנה, נחתה אצלי באימייל, כמו תמיד, קצת בהפתעה, ההזמנה לפגוש את המורה. הזמנה למועדון אקסקלוסיבי בשם ערב הורים.

ערב הורים יכנס את אבא של הפיצפונת ואותי ביחד עם הפיצפונת אצל המורה. לשיחה של כ-10 דקות על המצב והנחיות מצד המורה מה לעשות הלאה.

אני רוצה לחלוק איתכם כמה מחשבות שלי לגבי ערבי הורים ומבקשת שהפעם הזו תיקחו את הזמן ותתכוננו ותחשבו מה אתם רוצים ללמוד ולבקש בערב הורים הזה.

רשמתי פה כמה נקודות למחשבה ואני מזמינה אתכם להכין רשימה משלכם.

נקודה ראשונה: משך הפגישה. עשר דקות זה נפלא כשהכל בסדר. אבל מה עושים כשלא הכל בסדר? יש מקרים שבהם באמת חשוב לדבר עם המורה קצת יותר זמן. אני ממליצה, שאם יש לכם משהו חשוב שדורש יותר מ 10 דקות, תבקשו הארכת זמן או לחילופין תקבעו מועד אחר להמשך השיחה. 

נקודה שנייה: הסגנון של המורה. תמיד מסקרן אותי לראות את הסגנון של המורה. עם מי המורה מדברת? עם ההורים? עם הילד? האם היא נותנת לילד את הכבוד הראוי לו? האם היא רחומה או שמא נוזפת? האם היא מחזקת? אם היא נותנת הנחיות ברורות? האם היא נותנת משוב ברור?  האם משהו מפריע לי בסגנון ואיך זה עשוי להשפיע על הילד? 

למה חשוב לי הסגנון של המורה? ראשית כל כי כבר נדרשתי לחזק את הפצפונת ועוד יותר את אחיה הגדולים אל מול מורות שפגעו בהם בלי לשים לב. למה? כי לפעמים הסגנון של המורה מסביר את ההתנהלות של הילד בבית.
למה עוד חשוב לי הסגנון של המורה? כי כשאני רוצה לבקש מהמורה עזרה בהקשר של הילד, רצוי מאוד שאבין מאיפה היא באה.  אני מזמינה אתכם לרשום לעצמכם מה הסגנון של המורה ולשבת קצת עם עצמכם אחרי הפגישה ולחשוב איפה זה פוגש את הילד ולהחליט עם עצמכם איך להתנהל עם זה.


נקודה שלישית: זכות הדיבור. בערב הורים בדרך כלל הבמה היא של המורה ומתוקף המעמד ואול גם זכרונות הילדות שלנו, אנחנו שוכחים שיש גם לנו זכות דיבור במעמד הזה ושראוי שאם יש צורך, גם לנו יהיה מקום לשאול שאלות ולבקש בקשות.
אני מזמינה אתכם לשבת עם עצמכם לפני הפגישה ולבדוק איזה בעיות יש שאתם רוצים שהילד. דוגמאות לבעיות שאני נוהגת להעלות בערב הורים: הילדה יושבת יותר מדי זמן על שיעורים בבעיות מילוליות בחשבון. השיעורים בתנך לא היו ברורים ולילדה היה קושי ואני חוששת שזה יגרום לה לרתיעה מהמקצוע. יש כמה ילדים שמפריעים לה ללמוד באופן קבוע. אני מעלה את הבעיה ושואלת את המורה לדעתה. חשוב לא לכעוס. חשוב מאוד לפתוח שיחה. 

נקודה רביעית: איך הילד מרגיש במעמד הזה. סביר להניח שהוא במצב די רגיש. הוא חשוף לביקורת מצד המורה ולתגובות מצד ההורים. שימו לב מה קורה עם הילד. חזקו אותו. חזקו אותו על הצלחות. חזקו אותו כך שהוא יוכל להקשיב. העבירו את השיחה מנזיפות לפסים מעשיים: "איך את מציעה לשפר", "איך את מציעה לעבוד עם זה", "האם יש מסגרת כלשהי בבית ספר שיכולה לסייע". שאלו שאלות שילמדו את הילד שזה לא סוף העולם. מעבר לכך, שאלו את הילד האם יש לו הצעה לפיתרון ושבחו אותו על כל הצעה שיעלה. גם אם היא לא נראית לכם. סכמו עם המורה מה השלב הבא אם נדרש. שימו לב! התגובה שלכם מלמד את הילד איך להתמודד כשמשהו לא מסתדר כמו שהיינו רוצים. 

ערב הורים פורה ויעיל ובעיקר מקדם הצלחה
אפרת רמתי, אסטרטגיות למידה

נ.ב.
כשאנחנו מדברים על העברת האחריות לילד על שיעורי הבית. יש שלושה גורמים שיש להם חלק בתהליך.  ההורה המורה והילד. וכל אחד צריך לתרום את חלקו כדי שהאחריות תעבור אל הילד ותוכל להישאר שמה ולהוריד מכם עומס מיותר. 

בהדרכה האינטרנטית שלנו "איך נעביר לילד את האחריות על שיעורי הבית" אנחנו מקדישים דיון מיוחד לתפקיד של המורה והמקומות שחשוב שהיא תעזור. הכנו לכם שמה טבלה מיוחדת שתעזור לכם להחליט על אילו נושאים חשוב לכם לדבר עם המורה ובאילו מקרים רצוי לבקש את עזרתה. כל מה שכתבנו שם רלוונטי גם לערב הורים. אתם מוזמנים להרשם ולקבל גישה מיידית להדרכה . הההדרכה מוצעת כרגע במחיר סמלי.

הפוסט הזה מוקדש לכל מי שהוא או ילדיו סובלים משיעורי הבית. 

בואו נשים את האמת על השולחן: מצד אחד אנחנו רוצים שהחופש ייגמר כבר כדי שהילדים יילכו לבית הספר ולגן. מאידך, אנחנו גם חוששים מהרגע הקרוב מאוד שבו הם יבקשו עזרה בשיעורי הבית. בינינו, הם קיבלו את שיעורי הבית – אני כבר עשיתי את שלי לפני עשרים שנה ושלושים שנה – שישברו את הראש בעצמם ועל הדרך יתנו לנו קצת שקט. כי הם טוחנים לנו את המוח, הגמדים.

ואם לא די בכל זה, יש מצב שבשבוע הבא, כשנלך לגינה או נאסוף הילדים מהחוג, נפגוש את יונית, האמא של דין ושקד. והמתוקתקת הנזכרת לעיל תספר לנו איך דין בן השמונה בדיוק סיים לקרוא את כל כתבי אפלטון ואחותו הקטנה פותרת משוואות בארבעה נעלמים, בעוד הילדים שלנו בדיוק מחליפים מהלומות עם איזה דרדק שעבר בסביבה או סתם מורחים בוץ על המגלשה.

בקיצור, אנחנו רוצים שהם ילמד כמו הילדים של המתוקתקת, איך קוראים להם? שוונץ וצימוק? אבל שאלוהים ישמור אותנו מלקחת חלק בזה. כאילו לא מספיק לריב איתם על הרגלי השולחן שלהם ועל השעות שהם מבלים מול הטלוויזיה והמחשב, עכשיו גם להתכסח על ענייני לימודים? שיסתדרו הם עם הלימודים ואנחנו נחיה עם רגשי האשמה, הסטטוס קוו יישמר ובא לציון גואל. פשוט נוריד את הראש כשהמתוקתקת עוברת עם הילדים שלה ונקנא בשקט מרחוק.

או שאפשר קצת אחרת.

אנחנו פוחדים לקחת חלק בלימודים של הילדים ולעזור להם להתקדם מהרבה מאוד טעמים. העיקרי שבהם הוא פצעי העבר. כבר רבנו איתם על שיעורי בית. כבר סבלנו ביחד והענשנו (ונענשנו). לא מכניסים ראש חולה למיטה עוד יותר חולה. אף אחד לא רוצה לחזור על הטעויות והכאבים של השנה שעברה.

אבל האמת היא שאם רק נניח מעט לעצמנו ולהם, ייתכן שאפשר לשנות את דפוסי העבר. אולי, אם נפסיק להתאמץ ולעבוד, ונתחיל לשחק וליהנות, נדע לקדם אותם מחד, ולשפר על הדרך את היחסים בתוך המשפחה מאידך. אפשר לעשות את זה. המאמץ היחיד בדרך לשם הוא לוותר על הביקורתיות והשיפוטיות – לחנוק את הפולניה שבנו – ולבוא ללא ציפיות וללא מטרות גדולות. כדי להצליח לעזור לילדים ללמוד ולפתח כישורי למידה, צריך רק רבע שעה פנויה פה ושם, שבה לא מזכירים את המילה "למידה" ולא מחפשים תשובות "נכונות". באים רק כדי ליהנות. זה קשה, אני יודע. תתאמצו.

אז אם אתם סובלים באמת, ומחפשים עזרה ראשונה, ורוצים לעשות שינוי כאן ועכשיו ולהכניס משחק ללמידה,

אם  הילד שלכם לוקח אחריות מלאה על הכנת השיעורים,
ואתם לא צריכים לרדוף אחריו כדי שילמד,
הרי שהפוסט הזה איננו מיועד לכם.
אבל אם יש לכם הרגשה שאתם צריכים הכשרה של שוטר
כדי שהילד יגיע לבית ספר עם שיעורים,
אחנו מזמינים אתכם להמשיך לקרוא.

היום אנחנו רוצים לדבר איתכם על אחת המלכודות המרכזיות בהורות,
שגורמות/מאפשרות לילדים שלכם
להעניק לכם את האחריות להכנת השיעורים.

וגם להזמין אתכם להירשם (בתחתית הפוסט) להרצאה אינטרנטית מיוחדת
לגמרי בחינם שעוסקת בנושא

ולגבי המלכודת,
והיות והמלכודת הזו תלוייה בעיקר בכם, 
אנחנו מבטיחים לכם כאן ועכשיו
שאתם יכולים לצאת ממנה,
ואפילו ודי בקלות.

ומה זו המלכודת הזו?
בשלוש מילים: 
הגדרת התפקידים במשפחה.
מה זה אומר?
יצירת תיאור תפקיד ותחומי האחריות של כל אחד מבני המשפחה.

אתם בטח יודעים מה קורה במקום העבודה שלכם
כשאין הגדרה ברורה של תפקידים:
אם לא מוגדר מי ינעל את הדלת בסוף היום, הרי שהדלת כנראה לא תינעל.
אם לא מגדירים מי יזמין עפרונות ומתי, כנראה שלא יוזמנו עפרונות.
אם לא מגדירים מי מטפל בלקוח ואיך,
כנראה שאף אחד לא יטפל בבעיה של הלקוח,

אני שומעת את הפליאה שלכם עד לפה:
ברור שהילד אחראי על הכנת שיעורים
וההורה אחראי לעבוד, להכין אוכל וכיוב

נכון. זה ברור. ויחד אם זה, אנחנו רואים את זה קורה בהמון משפחות.
אנחנו מצפים אבל לא מסכמים.

ופה אנחנו חייבים להגיד בקול גדול,
שבדיוק כמו במקום עבודה, 
שאם לא סיכמנו עם הילד באופן ברור
מי מכין שיעורים, מתי ואיך, ולא הסברנו לו מה התפקיד שלנו בתהליך, 

ואם מעבר לכך אנחנו שבים ומדגימים לילד שלנו כל יום 
שאנחנו אחראיים לכך שהוא יסיים שיעורים
איך אנחנו עושים את זה?
באמצעות שאלות, גערות ושאר ירקות. 
והילד, הילד כבר מבין לבד,
ובלי שהסברנו דבר,
שהאחריות היא לגמרי שלנו.
וגם אם הוא לא יעשה כלום, 
אנחנו נדאג

אז איך נתקן?

בדיוק בשביל זה
ובהזדמנות חגיגית זו, אנחנו מזמינים אתכם 
להצטרף אלינו, בחינם, להרצאה האינטרנטית המיוחדת שלנו
ולשמוע את גיל ונטורה מרצה בנושא
"איך נעביר לילד את האחריות להכנת השיעורים"
שתערך ביום שלישי הקרוב, 19.3.13 בשעה 20:30


להרשמה השאירו לנו את הפרטים שלכם ונשלח לכם קישור להרצאה

להשתמע,
אפרת רמתי 
אסטרטגיות למידה

נ.ב. אנחנו מזמינים אתכם להעביר את האימייל הזה למי שלדעתכם יוכל להיעזר.

סיפור קטן שקרה הערב בבית שלי, עם הילדה הפרטית שלי: באמצע הבלאגן הזה, אחרי האזעקה, הקטנה שלי ישבה בסלון ורטנה על איזה תרגיל בחשבון. היא טענה שהיא לא יודעת לפתור וביקשה את אישורי(!) להשאיר את זה ככה. ישר קפץ לי לראש מחקר חשוב למדי, שמסביר איך הציונים של הילדים משתפרים שכשהורים מעורבים יותר בשיעורים

אז החלטתי בכל זאת, ולמרות אי הנוחות לחשל את עצמי, להכין את עצמי לסערה, ולהתיישב לעזור

?את המנגינה של "אני לא אוהבת חשבון" ו"אני לא יודעת איך לפתור את התרגיל זה" אתם מכירים
?את המצב הזה שכל ניסיון להסביר עולה בתוהו? את המצב של "קיטור = שידור בלי קליטה" אתם מכירים

ואז קלטתי, שאני באמצעיתו של קטע מהמדריך שלנו "איך לזהות את הגורמים שמפריעים לילדים ללמוד", ושלשכנע לא בדיוק יעזור

חשבתי עוד קצת, ושלפתי שפן (טכניקה בסיסית) שגיל לימד בסדרה שלנו "איך להפוך את שיעורי הבית מרוטויילר מאיים לפייה מחוייכת". מה שקרה מאותו רגע, הרגיש לי ממש כמו קסם

הפיצפונת הסתכלה עלי המומה, ביקשה את רשותי להרחיב את המשימה, הלכה בשמחה וחזרה אחרי שתי דקות, מחוייכת כולה, פתרה את התרגילים ברגע. קלטה בשניות את מה שהסברתי, והכי הדהים אותי, ובדקה היטב שאין עוד תרגילים, כי כל כך התחשק לה להמשיך ולפתור. מה שהדהים אותי, היה מצב הרוח הנפלא רוח הצחוק והרוגע, ששרו על שתינו מרגע שחזרה

סקרנים לגלות באיזו טכניקה מדובר? טכניקה בסיסית של שינוי אוירה
ואם אתם רוצים לדעת יותר, אתם מוזמנים ללחוץ על הכפתור, ולקבל במתנה את המדריך שלנו, "איך מזהים את הגורמים שמפריעים
לילדים ללמוד" וגם לקבל גישה לרשימה המיוחדת שלנו שבה אנחנו חולקים עימכם שיטות, טיפים ורעיונות

 אפרת רמתי
אסטרטגיות למידה

נ.ב 
הקטנה שלי באה אלי הבוקר ושאלה אותי קצת שאלות לגבי הטכניקה שהשתמשתי בה. מה שהיא שמה לב, היה השינוי הגדול שההפוגה הקצרצרה הזו עשתה ואני משוכנעת שהיא תשתמש בזה בעתיד בתור פטנט להרגעה