פוסט יומולדת מאפרת רמתי.
בשבועות האחרונים, הקטנה שלי באופן מאוד לא אופייני לא, פתאום נורא נורא כועסת.
איך זה בא לידי ביטוי? כל בקשה קטנה שלי נהפכת לויכוח.
כל פעם שאני מנסה לנוח ולקרוא משהו, היא באה עם אלף בקשות.
בשבועות האחרונים, הקטנה שלי באופן מאוד לא אופייני לא, פתאום נורא נורא כועסת.
איך זה בא לידי ביטוי? כל בקשה קטנה שלי נהפכת לויכוח.
כל פעם שאני מנסה לנוח ולקרוא משהו, היא באה עם אלף בקשות.
לא תגידו דברים גדולים. דברים קטנים כאלו שהיא באמת יכולה לעשות בעצמה.
טון הדיבור שלה נעשה חצוף ומעצבן, ואני מצאתי את עצמי נופלת בפח, רוקדת לצלילי החליל שלה ועונה בתקיפות ועצבים...
עד שהשבוע, גיל, בעדינות הרגילה שלו, הסב את תשומת ליבי לאופן שבו זה נשמע והבנתי שהגיע הרגע לעשות משהו בנדון.
אז היות ואני מאמנת, הבנתי שהגיע הזמן לברר מה קורה פה. הכרזתי על חגיגת היומולדת (שלי), שלי ושלה לקחתי אותה לסושי מפנק (היא בחרה), והכרזתי על סרט ביתי אחרי (כמובן לפי בחירתה). בדרך התחלתי לשאול אותה שאלות והתחלתי לקבל תשובות. כל מני כאבים וכעסים שונים ומשונים התחילו לעלות לפני השטח.
בהתחלה היה כעס עד שהגענו לסושי, המצב רוח השתנה. הילדה שאני מכירה התחילה לחזור. אחרי הסושי, השיחה המשיכה. במהלך הסרט ישבנו לנו יחד על הספה וצחקנו לנו בהרמוניה ואינטימיות שאני אוהבת.
מזג האויר בהחלט השתנה. הבקשות שלה נעשו הגיוניות ונשמעו הרבה יותר "נקיות" וענייניות, והבקשות שלי נענו בחיוך ובשימחה.
אז אם אתם סקרנים איך זה קרה, אני השתמשתי בכלים של תקשורת מקרבת. כלים שבאים מעולם האימון והפסיכולוגיה. כלים שאנחנו מדברים עליהם כשאנחנו מדברים על תקשורת מקרבת. אני לא נתתי לה פיתרונות, כי את הפיתרונות שלה היא תצטרך למצוא בעצמה. אני נתתי לה הקשבה העצמה ואמפטיה, שאלו כלי הנשק החזקים ביותר שלנו, ההורים.
אחרי הערב הזה, קיבלתנו החלטה להוציא קורס מיוחד בשבילכם ההורים שמדבר על תקשורת מקרבת, שיאפשר גם לכם ליצור את מה שאני הצלחתי ליצור בערב אחד עם הקטנה שלי.
למה זה עבד? כי יש משולש אחד שאומר ככה:
כשאתם מקשיבים לי, אני מרגיש שאתם רואים אותי.
כשאתם רואים אותי, אני מרגיש מובן.
כשאתם מבינים אותי, אני מרגיש אהוב.
וכשאני מרגיש אהוב, אתם יודעים מה קורה. השקט והשלווה חוזרים הביתה.
אז מה שאני מאחלת לכם לכבוד היומולדת שלי, זה היכולה לשים לב לאיתותים הקטנים והגדולים של הילדים.
ומה תעשו עם זה עכשיו? לכו ופשוט תקשיבו לילד שלכם. עשר דקות. רבע שעה. חצי שעה אם נורא בא לכם. פשוט תקשיבו לו, בלי לפתור. קבלו את מה שהוא יגיד לכם באהבה. תסבירו לו שזה הגיוני לגמרי להרגיש ככה, ובעיקר, ותראו לו כמה הוא חשוב לכם.
ואם נורא בא לכם, ספרו לי איך זה עבד בשבילכם.
יומולדת שמח,
אפרת.
טון הדיבור שלה נעשה חצוף ומעצבן, ואני מצאתי את עצמי נופלת בפח, רוקדת לצלילי החליל שלה ועונה בתקיפות ועצבים...
עד שהשבוע, גיל, בעדינות הרגילה שלו, הסב את תשומת ליבי לאופן שבו זה נשמע והבנתי שהגיע הרגע לעשות משהו בנדון.
אז היות ואני מאמנת, הבנתי שהגיע הזמן לברר מה קורה פה. הכרזתי על חגיגת היומולדת (שלי), שלי ושלה לקחתי אותה לסושי מפנק (היא בחרה), והכרזתי על סרט ביתי אחרי (כמובן לפי בחירתה). בדרך התחלתי לשאול אותה שאלות והתחלתי לקבל תשובות. כל מני כאבים וכעסים שונים ומשונים התחילו לעלות לפני השטח.
בהתחלה היה כעס עד שהגענו לסושי, המצב רוח השתנה. הילדה שאני מכירה התחילה לחזור. אחרי הסושי, השיחה המשיכה. במהלך הסרט ישבנו לנו יחד על הספה וצחקנו לנו בהרמוניה ואינטימיות שאני אוהבת.
מזג האויר בהחלט השתנה. הבקשות שלה נעשו הגיוניות ונשמעו הרבה יותר "נקיות" וענייניות, והבקשות שלי נענו בחיוך ובשימחה.
אז אם אתם סקרנים איך זה קרה, אני השתמשתי בכלים של תקשורת מקרבת. כלים שבאים מעולם האימון והפסיכולוגיה. כלים שאנחנו מדברים עליהם כשאנחנו מדברים על תקשורת מקרבת. אני לא נתתי לה פיתרונות, כי את הפיתרונות שלה היא תצטרך למצוא בעצמה. אני נתתי לה הקשבה העצמה ואמפטיה, שאלו כלי הנשק החזקים ביותר שלנו, ההורים.
אחרי הערב הזה, קיבלתנו החלטה להוציא קורס מיוחד בשבילכם ההורים שמדבר על תקשורת מקרבת, שיאפשר גם לכם ליצור את מה שאני הצלחתי ליצור בערב אחד עם הקטנה שלי.
למה זה עבד? כי יש משולש אחד שאומר ככה:
כשאתם מקשיבים לי, אני מרגיש שאתם רואים אותי.
כשאתם רואים אותי, אני מרגיש מובן.
כשאתם מבינים אותי, אני מרגיש אהוב.
וכשאני מרגיש אהוב, אתם יודעים מה קורה. השקט והשלווה חוזרים הביתה.
אז מה שאני מאחלת לכם לכבוד היומולדת שלי, זה היכולה לשים לב לאיתותים הקטנים והגדולים של הילדים.
ומה תעשו עם זה עכשיו? לכו ופשוט תקשיבו לילד שלכם. עשר דקות. רבע שעה. חצי שעה אם נורא בא לכם. פשוט תקשיבו לו, בלי לפתור. קבלו את מה שהוא יגיד לכם באהבה. תסבירו לו שזה הגיוני לגמרי להרגיש ככה, ובעיקר, ותראו לו כמה הוא חשוב לכם.
ואם נורא בא לכם, ספרו לי איך זה עבד בשבילכם.
יומולדת שמח,
אפרת.
