אחד חכם – שיודע ומבין הכול, ואינו זקוק לשאלה כלל. הוא מציג שאלה של טעם כדי להבין את כל עניין. ההגדה אומרת, כי את הבן הזה אכן יש ללמד את כל מנהגי הפסח. ואכן אנחנו נוטים להסכים שאת החכם יש ללמד מה שיותר כדי שיחדד את חוכמתו, יוסיף ידע ויוכל להשתמש בחוכמתו כדי להרחיב ולהרחיב את הידע שלו והידע האנושי בכלל.
רשע – בהקשר של הפסח, זהו בן שחונך על ברכי מסורת ישראל אך התרחק ממנה, והוא מתייחס אל הסדר כאל דבר מיושן. הוא שואל שאלה קנטרנית (מרגיזה): "מה העבודה הזאת לכם?" - כלומר: הוא אינו רואה את עצמו חלק מן הכלל. הרשע, בעינינו, הוא בעצם המדען הסקרן שמטיל ספק בכל דבר שהוא לומד וזה האופן שבו הוא מתקדם ומקדם את הידע האנושי בכלל. הוא לומד בשיטה האריסטטלית. באמצעות הטלת ספק בכל דבר. זה סוג של "לא רוצה" או של "משעמם לי" לפעמים זה מתבטה בסוג של הטלת ספק בעצם הצורך ללמוד. ועל כך משיבה ההגדה, שאילו היה במצרים, לא היה נגאל. ואנחנו משיבים שדוקא ל"רשע" או הסקרן או המדען או הפילוסוף, יש פוטנציאל להרחיב באופן ראדיקלי את החשיבה שלנו הלמידה שלנו וההבנה שלנו ולכן אנו רואים צורך להתייחס בכבוד ולהתמודד עם הסקרנות שלו וללמוד ממנה את מה שנוכל, כי הוא הוא פורץ דרכים חדשות ומבסס דרכים ישנות בעצם הטלת הספק.
תם – זהו בן שלא ראה בבית אביו סדר, ואינו מכיר כלל את היהדות. הוא יודע רק שהוא יהודי, וסדר ראה אולי בילדותו בבית סבו. אין הוא מבין במה מדובר, ושואל: "מה זאת?" – שאלה המעידה על חוסר ידע. תם בעינינו הוא זה שמתייחס בעיניים של מדען. כל דבר הוא בר חקירה ורק ככה אפשר להעמיק בידע למחוזות חדשים. אם יש "תם" או "מדען" בביתכם, אנא אפשרו לו לחקור והתייחסו ברצינות לשאלותיו. גם אם בעיניכם הן נראות טריויאליות, עדיין יכולות להיות המפתח להתקדמות למחוזות שעדיין לא תוכלו לשער.
ושאינו יודע לשאול – זהו הבן שלא גדל על ברכי המסורת, ואין הוא יודע מאומה על עברו ועל החג. אפילו לשאול אין הוא יודע. על בן זה אומרת לנו ההגדה: "את פתח לו", והסבר לו את משמעות החג, את סמליו ואת מנהגיו. שאילת שאלות היא אולי הדבר החשוב ביותר ללמידה. או כמו שאנחנו נוהגים לומר, אי אפשר לדעת לפני שאנחנו יודעים. זה שאינו יודע לשאול, צריך שתעזרו לו. צריך שתלמדו אותו. זה הבן שנראה כאילו אינו מבין כלום ואם תשקיעו בו, תגלו את חוכמתו ותעזרו לו להתפתח למלוא הפוטנציאל שלו.
מה אנחנו למדים? קבלו את הילד שלכם ואת אופן הלמידה שלו כמות שהוא. קבלו אותו כמות שהוא. למדו אותו באופן שבו הוא הכי מתאים לו ללמוד. ובעיקר, ותנו לו את המקום להתפתח ככל שיוכל.
חג שמח, אפרת רמתי, אסטרטגיות למידה
רשע – בהקשר של הפסח, זהו בן שחונך על ברכי מסורת ישראל אך התרחק ממנה, והוא מתייחס אל הסדר כאל דבר מיושן. הוא שואל שאלה קנטרנית (מרגיזה): "מה העבודה הזאת לכם?" - כלומר: הוא אינו רואה את עצמו חלק מן הכלל. הרשע, בעינינו, הוא בעצם המדען הסקרן שמטיל ספק בכל דבר שהוא לומד וזה האופן שבו הוא מתקדם ומקדם את הידע האנושי בכלל. הוא לומד בשיטה האריסטטלית. באמצעות הטלת ספק בכל דבר. זה סוג של "לא רוצה" או של "משעמם לי" לפעמים זה מתבטה בסוג של הטלת ספק בעצם הצורך ללמוד. ועל כך משיבה ההגדה, שאילו היה במצרים, לא היה נגאל. ואנחנו משיבים שדוקא ל"רשע" או הסקרן או המדען או הפילוסוף, יש פוטנציאל להרחיב באופן ראדיקלי את החשיבה שלנו הלמידה שלנו וההבנה שלנו ולכן אנו רואים צורך להתייחס בכבוד ולהתמודד עם הסקרנות שלו וללמוד ממנה את מה שנוכל, כי הוא הוא פורץ דרכים חדשות ומבסס דרכים ישנות בעצם הטלת הספק.
תם – זהו בן שלא ראה בבית אביו סדר, ואינו מכיר כלל את היהדות. הוא יודע רק שהוא יהודי, וסדר ראה אולי בילדותו בבית סבו. אין הוא מבין במה מדובר, ושואל: "מה זאת?" – שאלה המעידה על חוסר ידע. תם בעינינו הוא זה שמתייחס בעיניים של מדען. כל דבר הוא בר חקירה ורק ככה אפשר להעמיק בידע למחוזות חדשים. אם יש "תם" או "מדען" בביתכם, אנא אפשרו לו לחקור והתייחסו ברצינות לשאלותיו. גם אם בעיניכם הן נראות טריויאליות, עדיין יכולות להיות המפתח להתקדמות למחוזות שעדיין לא תוכלו לשער.
ושאינו יודע לשאול – זהו הבן שלא גדל על ברכי המסורת, ואין הוא יודע מאומה על עברו ועל החג. אפילו לשאול אין הוא יודע. על בן זה אומרת לנו ההגדה: "את פתח לו", והסבר לו את משמעות החג, את סמליו ואת מנהגיו. שאילת שאלות היא אולי הדבר החשוב ביותר ללמידה. או כמו שאנחנו נוהגים לומר, אי אפשר לדעת לפני שאנחנו יודעים. זה שאינו יודע לשאול, צריך שתעזרו לו. צריך שתלמדו אותו. זה הבן שנראה כאילו אינו מבין כלום ואם תשקיעו בו, תגלו את חוכמתו ותעזרו לו להתפתח למלוא הפוטנציאל שלו.
מה אנחנו למדים? קבלו את הילד שלכם ואת אופן הלמידה שלו כמות שהוא. קבלו אותו כמות שהוא. למדו אותו באופן שבו הוא הכי מתאים לו ללמוד. ובעיקר, ותנו לו את המקום להתפתח ככל שיוכל.
חג שמח, אפרת רמתי, אסטרטגיות למידה
