| ואיך זה בכלל קשור לאסטרטגיות למידה? שימו לב, פונים אלינו הורים שהבעיות מסביב ללמידה, מחלחלות להם את תוך הזוגיות. אז למה בעצם זה קורה? כשיש מוקד של חיכוכים במשפחה, טבעי שיווצרו מחלוקות בין ההורים לגבי הטיפול במוקד החיכוך. טבעי גם שיהיה הורה שחשוב לו יותר לפתור את הבעיה. |
באופן טבעי, יש הורה שנמצא יותר זמן עם הילדים וחווה על בשרו את הבעיות בזמן שההורה השני טרוד בעבודה.
במשפחות שונות יש חלוקת תפקידים שונה. לפעמים לאם יש תפקיד של "לדאוג לילדים" כשלאב יש תפקיד של "מפרנס".
כשנוצרות מחלוקות, הרבה פעמים מייד מגיעות האשמות "אתה לא משקיע מספיק", "את משקיעה יותר מדי, תעזבי את זה". ואז מתחילות מריבות בין ההורים ונוצר לחץ לא פשוט גם על הזוגיות. ואיך מטפלים בלחץ בזוגיות? בדרך כלל לא ממש מטפלים. "חיים עם זה". וכש"חיים עם זה" לפעמים יש יום יותר טוב, לפעמים יש יום פחות טוב אבל הלחצים על הזוגיות לא נפתרים.
למה הורים לא מטפלים בבעיות שלהם? אנחנו שומעים מכם כמה סיבות:
יש הורים שחוסכים שקל לשקל כדי להשקיע בהוראה מתקנת לילד, בפסיכולוג לילד ואז לא נשאר להם מספיק כדי לטפל בעצמם
יש הורים שחושבים שכשהילד יהיה בסדר, הכל יסתדר. אז מחכים לרגע "שהילד יהיה בסדר"
יש הורים שלא מאמינים שאפשר לשנות את זה. "ככה זה היה כשאני למדתי עם אבא שלי. אין דרך אחרת"
יש הורים שלא מאמינים שבן הזוג יהיה פתוח ללמוד ולכן אין להם דרך לשנות
אצל ההורים שכן רוצים לטפל בעצמם, הנטייה הראשונה היא לפנות לטיפול פסיכולוגי. מספרים לנו על טיפולים של שנים. לא בא להם להתחיל תהליך ארוך. והם משוכנעים שבסוף, כמו שהם סיימו את בית ספר, גם הילד יצליח, כך או אחרת. בינינו לבין עצמנו, גם אני לא הייתי רוצה לחכות שנים ולשלם הון כדי לפתור את החיכוכים מסביב ללמידה.
אנחנו רוצים לספר לכם משהו שאולי יפתיע אתכם. מרבית המריבות והמשברים נוצרים לא בגלל שהצד השני לא רוצה, אלא מתוך קצרים בתקשורת. אנחנו אומרים משהו אחד והילד שומע משהו אחר ונוצרת מריבה. אחנו לוחצים על הילד ומייד הוא "נעלם". אנחנו מבקשים משהו מבן הזוג והוא הבין משהו אחר, והוא לא יכול לעזור לנו ובמקום להסביר מאשים אותנו וכך נוצרת מריבה.
לי באופן אישי נעשה מאוד קשה כשהגדולים שלי נכנסו לבית הספר. נוצר לחץ בלתי סביר על המערכת. מריבות חיכוכים של שנים. כשסוף סוף למדתי את הכלים של תקשורת מקרבת, היה לי ממש קשה להאמין לגודל השינוי ולמיידיות שלו. היחסים עם הגדולים שלי עברו מהפך כמעט בין לילה. כשהקטנה שלי נכנסה לבית ספר הכל התנהל לגמרי אחרת. וכל זה בזכות כלים של תקשורת מקרבת. כשגיליתי אותם אמרתי לעצמי שהלואי שהיה ספר כזה שכל זוג שמתחתן מקבל או לחילופין כל פעם שילד נכנס לבית ספר. אבל אין. ולכן גיל ונטורה ואנוכי, אפרת רמתי, החלטנו לעשות מעשה ולהתחיל ללמד את הבסיס לכלים האלו.
ולכן, וכדי שגם אתם תכירו את הכלים האלו, החלטנו לעשות מעשה ומייד אחרי פסח, נקיים סדנא בשם "עקרונות של תקשורת מקרבת" שהמטרה שלה היא ללמד אתכם אל הכלים שיאפשרו גם לכם לשבת עם הילדים על שיעורים ללא ריבים וחיכוכים ולשתף פעולה עם בן הזוג מסביב ללמידה בלי מריבות וכעסים.
כלים מעשיים שיאפשרו לכם לעשות שינוי מיידי באוירה בבית הפרטי שלכם. לא, אי אפשר לפתור את כל הבעיות בסדנא של שלוש שעות, אבל בהחלט אפשר לחולל שינוי.
לא מאמינים שבן הזוג שלכם ירצה לבוא גם? אחנו יודעים שזה לא תמיד אפשרי ולכן בנינו את הסדנא באופן כזה שגם הורה אחד יכול לחולל שינוי גדול באוירה בבית. אז אם בן הזוג שלכם לא יוכל להגיע, לא נורא. אנחנו מאמינים שאחרי שהוא יראה את התוצאות, לסדנא הבאה הוא כבר ירשם בעצמו.
איפה? מתי? כמה זה יעלה? כל הפרטים בקישור.
אפרת רמתי, אסטרטגיות למידה
במשפחות שונות יש חלוקת תפקידים שונה. לפעמים לאם יש תפקיד של "לדאוג לילדים" כשלאב יש תפקיד של "מפרנס".
כשנוצרות מחלוקות, הרבה פעמים מייד מגיעות האשמות "אתה לא משקיע מספיק", "את משקיעה יותר מדי, תעזבי את זה". ואז מתחילות מריבות בין ההורים ונוצר לחץ לא פשוט גם על הזוגיות. ואיך מטפלים בלחץ בזוגיות? בדרך כלל לא ממש מטפלים. "חיים עם זה". וכש"חיים עם זה" לפעמים יש יום יותר טוב, לפעמים יש יום פחות טוב אבל הלחצים על הזוגיות לא נפתרים.
למה הורים לא מטפלים בבעיות שלהם? אנחנו שומעים מכם כמה סיבות:
יש הורים שחוסכים שקל לשקל כדי להשקיע בהוראה מתקנת לילד, בפסיכולוג לילד ואז לא נשאר להם מספיק כדי לטפל בעצמם
יש הורים שחושבים שכשהילד יהיה בסדר, הכל יסתדר. אז מחכים לרגע "שהילד יהיה בסדר"
יש הורים שלא מאמינים שאפשר לשנות את זה. "ככה זה היה כשאני למדתי עם אבא שלי. אין דרך אחרת"
יש הורים שלא מאמינים שבן הזוג יהיה פתוח ללמוד ולכן אין להם דרך לשנות
אצל ההורים שכן רוצים לטפל בעצמם, הנטייה הראשונה היא לפנות לטיפול פסיכולוגי. מספרים לנו על טיפולים של שנים. לא בא להם להתחיל תהליך ארוך. והם משוכנעים שבסוף, כמו שהם סיימו את בית ספר, גם הילד יצליח, כך או אחרת. בינינו לבין עצמנו, גם אני לא הייתי רוצה לחכות שנים ולשלם הון כדי לפתור את החיכוכים מסביב ללמידה.
אנחנו רוצים לספר לכם משהו שאולי יפתיע אתכם. מרבית המריבות והמשברים נוצרים לא בגלל שהצד השני לא רוצה, אלא מתוך קצרים בתקשורת. אנחנו אומרים משהו אחד והילד שומע משהו אחר ונוצרת מריבה. אחנו לוחצים על הילד ומייד הוא "נעלם". אנחנו מבקשים משהו מבן הזוג והוא הבין משהו אחר, והוא לא יכול לעזור לנו ובמקום להסביר מאשים אותנו וכך נוצרת מריבה.
לי באופן אישי נעשה מאוד קשה כשהגדולים שלי נכנסו לבית הספר. נוצר לחץ בלתי סביר על המערכת. מריבות חיכוכים של שנים. כשסוף סוף למדתי את הכלים של תקשורת מקרבת, היה לי ממש קשה להאמין לגודל השינוי ולמיידיות שלו. היחסים עם הגדולים שלי עברו מהפך כמעט בין לילה. כשהקטנה שלי נכנסה לבית ספר הכל התנהל לגמרי אחרת. וכל זה בזכות כלים של תקשורת מקרבת. כשגיליתי אותם אמרתי לעצמי שהלואי שהיה ספר כזה שכל זוג שמתחתן מקבל או לחילופין כל פעם שילד נכנס לבית ספר. אבל אין. ולכן גיל ונטורה ואנוכי, אפרת רמתי, החלטנו לעשות מעשה ולהתחיל ללמד את הבסיס לכלים האלו.
ולכן, וכדי שגם אתם תכירו את הכלים האלו, החלטנו לעשות מעשה ומייד אחרי פסח, נקיים סדנא בשם "עקרונות של תקשורת מקרבת" שהמטרה שלה היא ללמד אתכם אל הכלים שיאפשרו גם לכם לשבת עם הילדים על שיעורים ללא ריבים וחיכוכים ולשתף פעולה עם בן הזוג מסביב ללמידה בלי מריבות וכעסים.
כלים מעשיים שיאפשרו לכם לעשות שינוי מיידי באוירה בבית הפרטי שלכם. לא, אי אפשר לפתור את כל הבעיות בסדנא של שלוש שעות, אבל בהחלט אפשר לחולל שינוי.
לא מאמינים שבן הזוג שלכם ירצה לבוא גם? אחנו יודעים שזה לא תמיד אפשרי ולכן בנינו את הסדנא באופן כזה שגם הורה אחד יכול לחולל שינוי גדול באוירה בבית. אז אם בן הזוג שלכם לא יוכל להגיע, לא נורא. אנחנו מאמינים שאחרי שהוא יראה את התוצאות, לסדנא הבאה הוא כבר ירשם בעצמו.
איפה? מתי? כמה זה יעלה? כל הפרטים בקישור.
אפרת רמתי, אסטרטגיות למידה
מעוניינים לשמוע עוד? השאירו שם ומספר טלפון ונחזור אליכם עם כל הפרטים.
[[ טופס מוטמע]]
