הוא לא מצליח לשבת בשקט ליד השיעורים?
כל דבר מושך את תשומת ליבו?
את שואלת את עצמך האם יתכן שיש לו הפרעת קשב וריכוז?
אני מזמינה אותך לחשוב מחדש.
לחשוב מחדש על הדרך שבה ילדים לומדים.
מהגיל הצעיר.
ילדים לומדים בעיקר דרך חיקוי.
הם רואים מה את עושה ומחקים אותך.
בערך מהרגע שבו הם נולדו.
השנים הראשונות של הילדות הן שנים של למידה אינטנסיבית
תחשבו רגע
כמה הילד שלכם למד מהרגע שהוא נולד
עד לרגע שבו הוא יושב בכיתה ג
ונדרש ללמוד את לוח הכפל.
הוא לא היה יכול ללמוד כל כך הרבה
אם הוא לא היה שם לב לכל דבר.
נכון?
ולכן אם תחשבו על זה,
ישיבה בבית הספר
במשך שעות על הכסא
וריכוז במה שיש למורה לומר,
מנוגדים לגמרי לאופי של הילד.
ולכן אני מציעה להגדיר מחדש
מה זו הפרעת קשב וריכוז.
ולחזור ולהתחבר לקן רובינסון
כשהוא אומר ש
"ילדים אינם סובלים מהפרעות קשב וריכוז.
הם "סובלים" מהיותם ילדים"